עוד ספר מקסים שעומד לצאת בהוצאת אוריון, עם האיורים שלי לפי טקסט מתוק מתוק של אורי דגן

בשם "ראש גלידה"- וקיבלתי רשות להביא בפניכם, כאן, כמה דוגמאות והצצה להליכי העבודה.

אני מאוד מאוד אוהבת לעבוד עם אורלי לוי מאוריון- היא חיובית ומפרגנת, מנהלת משא ומתן ישר ושקוף, משלמת על המקום וללא מסחרה- פשוט תענוג.

לאחרונה היא צירפה אליה את אינה קצב- המאיירת היפהפיה והכשרונית- ולעבוד מול שתיהן זו ממש זכות.

אז הנה סקיצות השחור לבן , הכוללות עימוד ראשוני, קומפוזיציות לפי דעתי ותיקונים מהלקוח- במקרה הזה- אורי.

שלב הצבע הראשוני ,

וכמה דוגמאות מאיורים סופיים, לאחר טיפולי טקסטורה, הבהקים והצללות ושינויי מיקומים אחרונים

הסיפור עצמו, מקסים ומוגש בהרבה מתיקות ואהבה, אני ממליצה בחום לחפש את הספר בחודש הבא על המדפים.

ולכל המאיירים והסופרים , אני מאחלת לכם מכל הלב- לעבוד עם אורלי ואינה, ועם הוצאת אוריון- ולו פעם אחת- רק כדי לחוש איך זה לעבוד עם משיהו שמעריך אותך ואת כשרונך ואת היותך בנאדם.

התלהבתי נורא ממנורות דיארמות מדהימות של עדי שטייג בפייסבוק, אז יצרנו קשר וחשבנו לעשות איזה ליין ביחד, של דברים מתוקים.

חשבנו על קונספט, הסתכלנו במלא רפרנסים של מתיקויות מהעבר שאגרתי לי במחשב, והתחלנו לעבוד.

אני עושה סקיצה- עדי מאשרת ואז כותבת שאולי עדיף קצת אחרת.

וכשייגענו והגענו לצביעה- אותו דבר

אני צובעת כבר סופי- ופתאום עדי אומרת שאולי עדיף בכלל בנדנה בכחול וכו.

הנפש האמנותית העדינה שלי- האטה את העבודה יותר ויותר עם כל שינוי כזה- עד כדי עצירה מוחלטת- וככה זה שכב לו כבר כמעט שנה.

לאחורנה התחלתי לשוטט במלא בלוגים של אמנות וסקראפ ו"עשה זאת בעצמך" וכל מיני כאלו- .

עלו לי מלא רעיונות חדשים- שאותם אשתף עם עדי ברגע שנצליח להפגש- ונלך על קו קצת אחר.

מה ששיחרר בנתיים את הציור הזה לאויר- כי הוא לא חייב להשאר בסוד יותר.

אז עדי- את היית שותפה ענקית כאן- המון כיוונים נעשו בגללך ובזכותך-

בתקווה שהאיור הבא יצא מהממם בעיני שתינו, והאיור הזה יהווה התחלה חיובית לשיתוף פעולה פורה ומקסים לעתיד.

שנתיים אחרי נטישת המרפסת שלנו במלצ'ט, החלטתי שדי לגעגועים- ויש צורך בהנצחה משמעותית.

בהתחלה חשבתי לבנות דיארמה קטנה בעצמי, בהשראת תערוכת מיניאטורות שהיתה בבית הלנה רובינשטיין פעם, אפילו הרחקתי לכת עד כדי קניית מסגרות עמוקות באיקאה- אבל שם זה די נעצר.

החלטתי להאציל סמכויות ולתת למקצוען אמיתי לממש את החזון שלי.

שלחתי צרור תמונות מהמרפסת המקורית- לאחינועם המוכשרת, מעצבת תפאורות מיניאטורות שבא ללקק ולא לעזוב

+ סקטצ' של מה שראיתי בעיני רוחי וחיכיתי לבאות.

סיכמנו על מחיר, כמויות ואביזרים (אחינועם שלחה לי תמונות מתוך קטלוג שגם אותו הייתי ממסגרת ליד המיטה)

והקפידה לעדכן אותי עם תמונות מהפרויקט המתקדם באופן סדיר ( ההמתנה התארכה בשל מחסור בחלק מהאביזרים)

הציפיה לתמונות הללו בסתר ( כי זה נועד להפתעת הבעל), ההצצה האדקטיבית כל כמה שעות בתמונות המקסימות הללו- כל אלו- באו לסיומן המתוק היום- כשמיהרתי לעזריאלי, לפגוש לראשונה את הגברת שהציגה שם ביריד חמוד מאוד

וכמו רבים בתור שצבו על שולחנה- עמדתי ונפעמתי ממגוון החדרים המתוקים שהציגה כממתקים ומיניאטורות שאיתרה והביאה מחו"ל.

כשאחינועם שלפה את המרפסת שלי- התנשפויות מתלהבות נשמעו מכל עבר. עשרות אנשים טפחו על כתפי בקנאה- וידעתי שאם אני לא תוחבת את המרפסת במהירות לשקית- יהיו מכות.